גז"ד של בימ"ש קמא בעניינו של מורשע בחברות ופעילות בארגון התנזים ישאר על כנו

: | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
2471-08,2575-08
12.5.2008
בפני :
אל"ם איציק מינא

- נגד -
:
מוראד זיאד עלי מצפר ת"ז 905609210 (המערער בתיק 2471/08 והמשיב בתיק 2575/08)
עו"ד אחמד ספייה
:
התביעה הצבאית: (המשיבה בתיק 2471/08 והמערערת בתיק 2575/08)
עו"ד סגן שלומי שניידר
פסק-דין

המערער, מוראד זיאד עלי מצפר, הורשע בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת בכך שמשנת 2003 ועד ליום מעצרו היה חבר בארגון התנזים, והסתובב עם חברי החוליה כשהוא חמוש.

בבימ"ש קמא, בפני השופט רס"ן מנחם ליברמן, הודה המערער בעבירה המיוחסת לו והצדדים טענו לעניין גזר הדין, ובעקבות טיעוניהם גזר ביהמ"ש קמא על המערער 15 חודשי מאסר לריצוי בפועל ו-15 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

בתאריך 22.4.08 הגיש הסגור המלומד, עו"ד ספייה, ערעור על חומרת העונש. ואילו התביעה, הגישה ביום 6.5.08 ערעור על קולתו.

עיקר טענתו של הסנגור היא כי רמת הענישה לגבי עבירת חברות נעה בין 12-24 חודשים ובמקרה דנן, שותפו של המערער קיבל 24 חודשים על חברות וכן על שלוש עבירות של סחר בנשק. לפיכך, סבור הסנגור כי בשקלול נסיבות אלה, יש לשחרר את המערער לאלתר ולהסתפק בעונש קל מזה שגזר עליו בימ"ש קמא.

התובע המלומד סגן שלומי שניידר סבור כי משקבע ביהמ"ש הצבאי לערעורים הלכה כי העונש הראוי לה לעבירת החברות הוא 24 חודשים, לא יכול המערער להנות מעונש קל של 15 חודשים, וזאת למרות שעל השותף נגזרו 24 חודשים בלבד. התובע הגיש לי את תיק השותף שבו הגיעו הצדדים להסדר על גובה העונש, וזאת, בין היתר, עקב בעיות ראייתיות. כמו כן, הגיש לי התובע פסקי דין רבים בהם נקבעה רמת הענישה בתיק עבירת החברות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי באסמכתאות שהוצגו לי כמו גם בנימוקי גזר דינו של בימ"ש קמא, הגעתי למסקנה כי גזר הדין ונימוקיו הביאו בחשבון את כל השיקולים, הן של רמת הענישה והן של נסיבותיו של תיק זה גם בהשוואה לתיק השותף, והעונש שמצא בימ"ש קמא לגזור על המערער הינו הולם וראוי.

שיקולים אלה של בימ"ש קמא נעשו בדין ובצדק, במיוחד כאשר ביהמ"ש לקח בחשבון גם את הודאתו של המערער שהביאה לחיסכון זמן שיפוטי יקר, לעובדה כי למרות החברות לא הייתה פעילות מסוכנת כלשהי, לדבריו של המערער כי לא היו לו כוונות לפגוע בביטחון האזור, לעובדה כי רמת הענישה אינה חד משמעית, ולעיתים סוטה מרף 24 החודשים ובמיוחד ביחס לעונשו של השותף.

לאור כל אלה, לא מצאתי כי יש מקום להתערב בגזר דינו של בימ"ש קמא, מה גם שבימ"ש לערעורים, גם אם מצא כי יש סטייה כלשהי, לא יתערב אלא אם כן מדובר בסטייה משמעותית מרמת הענישה, וכן לא יתערב על מנת למצות את הדין עם המערער בהליכי ערעור.

אני דוחה את שני הערעורים.

ניתנה היום, 12 במאי 2008, ז' באייר התשס"ח, נוכחות התוב"ץ, המערער/משיב ובא כוחו.


שופט

רמ"שית: ער התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>